היפ הופ


היפ הופ

 היפ הופ הוא חלק מתרבות הנוער הגלובלית של ימינו, שנולדה בשנות השבעים והפך לפופולרי ברחבי העולם כבר בתחילת האלף השלישי. היפ הופ הוא ריקוד עבור אנשים שונים לחלוטין המאוחדים באהבה למוזיקה, תנועה, שיפור עצמי ותרבות נוער. 

היסטוריה של סגנון 

הראשון שהשתמש בביטוי היפ-הופ היה התקליטן והמנהיג של הקהילה השחורה בדרום , אפריקה  (Afrika Bambaataa), אשר, יחד עם קול הרק (Kool Herc) וגראנדמאסטר פלש(Grandmaster Flash)  שגם נחשב המייסד מוזיקת ההיפ הופ. 

הוא זיהה את חמשת העמודים של תרבות ההיפ הופ:

אמנות קריאת הראפ  (MCing);

די.ג'יי מוזיקלי (DJing);

גרפיטי חזותי (graffiti);

ידע פילוסופי (knowledge);

שבירת כיוון ריקודים  (breaking)

האחרון סימן את תחילתו של הסגנון החזק ביותר של הריקוד המודרני - היפ הופ.

עם התפשטות תרבות ההיפ-הופ בארצות הברית נכנסו בו יחד עם ברייק דנס גם פפינכ( (popping) )ולוקינג (locking)

כמו קראמפ  (krump - סגנון ריקוד אמריקני צעיר שדומה לקטטה, אך נושא פילוסופיה של שלווה ), אימוני רחוב של היפ הופ  בקרב צעירים שימשו אלטרנטיבה ללחימה, סמים ופשעים אחרים שפרחו באזורים מוחלשים. קרבות היפ-הופ עזרו לבני נוער להבין מערכות יחסים ללא אגרופים וכלי נשק ונתנו להם את ההזדמנות להוכיח את נקודת מבטם ולהתיז רגשות רותחים בריקוד